וויסות חושי – מאמר מאת ימית כספי
עיבוד חושי יעיל מתבטא ביכולת לארגן מידע חושי לשימוש ביומיום.
אנו קולטים תחושות של מגע, תנועה, צלילים ומראות הבאים מהעולם הסובב אותנו, ומגיבים אליהם באופן מווסת ותקין.
מבוא אישי:
במהלך למעלה מעשור שנים לפעילותי בסביבת המים, היותי בעלת בריכה טיפולית, מרכזת צוות הדרכה, הידרותרפיסטית המטפלת בתינוקות ובילדים בעלי צרכים מיוחדים, מפעילה לתינוקות במים, והיותי אם לשלוש בנות, פגשתי תינוקות וילדים רבים. שנים אילו של עשייה בקרב הילדים לימדו אותי, כי רוב הילדים נהנים ומפיקים תועלת רבה, מסביבת משחק מגוונת, שופעת ומאתגרת, והעיקר שיהיה שם הרבה מים ובוץ..
אולם, יש ביניהם כאילו שאינם עושים כך. שאלתי את עצמי, מדוע? הסקרנות האישית שלי לוותה פעמים באי נוחות, כמטפלת הרגשתי תסכול רב בחוסר האפשרות להבינם לעומק, למצוא את הדרך היעילה לעזור להם, לקבל מהם חיוך כדרך להבנה כי נמצא "המפתח" לליבם. המחשבה אודות התנהגותם הדהדה בתוכי רבות, שהרי אם אני לא השכלתי להבין וחשתי אכזבה, האם בבועתם הפנימית, זו שהשתקפה דרכי, חשה את אותן תחושות קשות? האם לקושי זה התלוותה גם תחושת חוסר הבהירות לתת הסבר הגיוני, חוסר יכולת מילולית לארגן במילים את אשר הרגישו? ומכאן דאגתי לביטחונם העצמי, ולתפיסה הפנימית שלהם בעיני עצמם.
יחד עם זאת ובתום האמנתי, כי מטרתנו העליונה הינה לעלות אותם לדרך ההצלחה, למימוש יכולותיהם ולשפר את ביטחונם והדימוי העצמי שלהם.
לשמחתי, רבים העוסקים בחינוך, במקצועות הפרא רפואיים והורים בעצמם, הבחינו גם הם בבעיה. נכון להיום, קשת הלימודים התרחבה, ספרים נכתבו לתיעוד וטיפול הולם בנושא, נערכים אבחונים ספציפיים, ומתקיימות הרצאות והשתלמויות להעמקת והבנת הסוגיה.
מרפאה בעיסוק, ד"ר א. ג'ין איירס, לפני כ 50 שנה, הייתה החלוצה אשר תיארה לראשונה את הבעיה: ליקוי באינטגרציה החושית, ועמדה בראש מרפאים בעיסוק אחרים בפיתוח אסטרטגיות התערבות. (מומלץ הספר " הילד הלא מתואם", קרול סטוק קרנוביץ, הוצאת ספרים "אמציה").
נכון להיום, הלקוי מוגדר כהפרעה בעיבוד החושי.
המשכתי להתעניין בנושא, השתתפתי בכנסים להעשרת הידע, סיימתי הכשרה נוספת למטפלים במסגרת "סנוזלן – טיפול באמצעות גרייה רב חושית", ובמקביל עלו בבריכה הטיפולית שלי מספר הילדים שבאבחנתם נמצאה לקות זו.
אחד המשפטים שהאיר את עיניי בהתייחסותי לנושא והטיב להסביר את הבעיה היה: "הלקות החושית דומה לחומה של לבנים שקופות". חומה קיימת, המעלה מחסומים וקשיים, אך אינה נראית, ומכאן גם מהווה קושי להורים, רופאים ואנשי מקצוע בניסיון לזהותה.
לשמחתי הרבה, בעזרת המידע החדש, ויחד עם החיפוש המתמיד בדרך של ניסוי ותהיה , עבור מתן התייחסות ספציפית להקלה בסימפטומים של כל מטופל שלנו במים, הביא אותי ואת הצוות ההידרותרפי, למציאת דרכי טיפול אפקטיביות עבור קהל המטופלים שלנו במים.
הקטגוריות השונות בתחום העיבוד החושי:
- מערכת המגע (טקטילית):
חוש המישוש, המגע, הינו אחד החושים המשמעותי והבולט ביותר בתהליך הבנת החושים האחרים. בתהליך האבולוציוני המערכת התחושתית היא הראשונה להתפתח ברחם בשלבי השבועות הראשונים להריון. העובר מוקף בקרום השליה ובנוזליה בין דפנות חמימות של רחם אמו. העובר מתחיל לחוש בסביבות השבוע השישי – השביעי להריון. בשבוע העשרים וארבע להריון מתחילה להופיע רגישות חלקית של העובר לכאב, ובשבוע השלושים ושתיים קיימת אצלו רגישות מלאה בכל האיברים. בהמשך, חוש המגע בולט בתהליכי הלידה, כאשר העובר מבקש לנוע מהרחם, דרך הדפנות המתרחבות של "תעלת הלידה" אל מחוץ לגופה של אמו. בחוויה של יציאה ל"אוויר העולם" החדש, רקום הזיכרון של החיים העובריים ושל הלידה עצמה, ומסר המגע הראשוני נשמר ב"קלטות הזיכרון" המלוות אל החיים הבוגרים.
את המידע הקשור למגע אנו מקבלים מקולטנים (רצפטורים) על פני העור. תחושות חיצוניות הבאות מגירוי מחוץ לגופנו, לגבי מגע, לחיצה, התמתחות, ויבראציה, מרקם, תנועה, טמפרטורה וכאב מפעילות את קולטני המגע. תהליכי המגע מתקיימים בנו בכל רגע נתון דרך אנשים, חפצים, בגדים והסביבה בה הננו מצויים. תהליך עיבוד המידע מתקיים במערכת העצבים המרכזית.
תפקודי מערכת זו ימלאו תפקיד חשוב ומשמעותי ביכולות בתחום הפיסי, הרגשי והמנטאלי. כישורי הארגון, התפקוד היומיומי, המודעות לגוף, התכנון המוטורי, כישורי הלמידה, הכישורים החברתיים, רכישת השפה והביטחון הרגשי, אילו כולם יתבססו על המידע המועבר ונקלט דרך מערכת המגע.
- מערכת שיווי המשקל (ווסטיבולרית):
המערכת הווסטיבולרית היא השנייה להתפתח ברחם בין השבועות שביעי – שמיני להריון ומבשילה לשיאה בסביבות השבוע העשרים. חוש ההתמצאות מתקיים בעובר כבר מהשבוע השניים עשר להריון. העובר יכול להבחין מתי אמו יושבת או שוכבת.
בטווח שבועות זה, ומתוך למידה של תנועותיו הספונטניות של העובר (תנועות העובר המתקיימות ללא גירוי חיצוני להפקת תנועה או תגובה, ושונה מהאינטגרציה הסנסורית מחוץ לרחם, הזקוקה לגירוי החיצוני להפקת התנועה) אנו למדים כי כל תבניות התנועה המוכרות מחוץ לרחם נמצאות כבר בחיים העובריים בתוך הרחם. העובר משתמש בשלוש תבניות לשינוי תנוחה: הראשונה, רנדומאלית, הכרוכה בתנועה של כל האיברים והגוף באופן אקראי. השנייה, תנועה המתחילה עם איבר אחד אחר של הגוף. השלישית, תנועה מורכבת ומתואמת. מכאן חשיבותם הגדולה של המערכת הווסטיבולרית ושל קיום התנועות הספונטניות בעובר: בזכותם, העובר משנה תנוחה באופן אקטיבי וסדיר ומסוגל להתאים עצמו לשינויים החלים ברחם. להתפתחות מערכת שיווי המשקל ברחם תהייה השפעה משמעותית על ההישרדות של העובר ותחושת המסוגלות לנוע בצורה חופשית.
תנועות ספונטאניות תקינות הנקראות תנועות כלליות – GMs- מוגדרות כתנועות המתבטאות אצל התינוק מלידה ועד גיל 20 שבועות אחרי לידה במועד. אילו הן רצף של תנועות זורמות ומורכבות של הראש, הגוף והגפיים ובעלות מראה שוטף ואלגנטי. הערכה של איכות תנועות אילו והשינויים יכולים לשקף את התפתחות מערכת העצבים המרכזית. במחקר שנערך בנושא נמצא מתאם מובהק בין איכות התנועות לבין מצב נוירו- התפתחותי של ילדים ( תואר קשר לשיתוק מוחין, ליקויים מוחים מזעריים, בעיות דיבור וליקויי למידה).
מכאן, תשתתף מערכת זו ותיקח חלק פעיל ברכישת מיומנויות מוטוריות בסיסיות בשלבי ההתפתחות של התינוק, כגון: הרמת והטיה של הראש, שכיבה על האמות, תפיסת הרגליים בידיים, התהפכות, זחילה ועד מיומנויות מוטוריות מורכבות בבגרות.
את המידע הקשור לתחושות שיווי המשקל (תחושה פנימית) אנו מקבלים בעיקר דרך קולטנים הנמצאים בתאי השיער באוזן הפנימית, (בתוספת למבנים אחרים באוזן הפנימית) המסרים המתקבלים נשלחים למערכת העצבים המרכזית לצורך עיבוד המידע, ועל מנת ליצור טונוס שרירים נכון לשם תנועה יעילה במרחב.
המידע מתקבל לגבי שינויים בשיווי המשקל, דוגמת למעלה למטה, הטיה קדימה אחורה ולצדדים, זקיפות עמוד השדרה והגוף, תנועה או עמידה, כיוון ומהירות התנועה (סחרור, תנועה במעגלים או תנועה ישרה, תנועה איטית או מהירה). המידע מתקבל ביחס למיקום ראשנו וגופנו בחלל, התאמת תנועת הגוף ביחס לתנועת הראש ומיקום הגוף ביחס לאדמה.
את הגרייה בקולטני האוזן יוצר כוח הכבידה – הגרוויטציה, השולט בכל תנועה אותה נבצע. המערכת הווסטיבולרית מקיימת את היחסים הבסיסיים בין האדם לכוח הכבידה ולעולם הפיסי שלנו. הפעילות במערכת זו מהווה הכנה למערכת העצבים לפעולה נדרשת ויעילה. תגובות הישרדות של לחימה או מנוסה מתקיימות ותלויות במידע המתקבל ממערכת זו.
בספרה, "האינטגרציה החושית והילד", מסבירה ד"ר איירס:
"המערכת הווסטיבולרית היא מערכת מאחדת. היא שומרת את מערכת היחסים הבסיסית בין האדם לכוח הכבידה ולעולם הפיסי. כל סוגי התחושות האחרים מעובדים בהתייחס למידע הבסיסי ממערכת זו. הפעילות הווסטיבולרית מספקת "מסגרת" לצדדים האחרים של הניסיון שלנו. הקלט הווסטיבולרי "מכין" את כל מערכת העצבים לפעולה אפקטיבית. כאשר מערכת זו אינה מתפקדת באופן עקבי ומדויק, הפרשנות של התחושות האחרות תהיה בלתי עקבית, ומערכת העצבים תתקשה להגיע ל"אתחול".
- מערכת חישת הגוף (הפרופריוספטיבית) המגע העמוק:
מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים במפרקים, שרירים ובגידים בנוגע למנח גוף, משקל, לחץ, מתח, תנועה ותנוחת אברי הגוף. סוג זה של מידע חיוני לכל תנועה שאנו עושים. בלטינית פירושה: " שלו עצמו" והיא מאפשרת לנו לבצע את תפקידנו. מונח מקביל הינו: " תחושה קינסתטית". כאשר בשרירים או העור מתמתחים/ מתכווצים, חלקי הגוף מתכופפים או מתיישרים, מסרים מיידעים את מערכת העצבים המרכזית באשר להיכן וכיצד מתרחשת התנועה. מערכת זו פועלת גם באופן תת הכרתי: באם אתם עומדים בעיניים עצומות ומרים יד כלפי מעלה, אינכם זקוקים למראה העיניים כדי לדעת כי ידכם עלתה כלפי מעלה. בעת ירידה בחושך מהמיטה אינכם זקוקים לעיניכם כדי להכניס את הרגליים לתוך נעלי הבית. התחושות המגיעות ממערכת זו עומדות בקשר ישיר עם התחושות ממערכות המגע והמערכת הווסטיבולרית. שילוב זה נחוץ לביצוע מטלות יומיומיות כגון: אחיזת מברשת השיניים, או החזקה יעילה של עפרון לצורך כתיבה. מערכת זו תומכת בשיפור המודעות לגוף, לשליטה ופיקוח על התכנון המוטורי. היא מעניקה ביטחון רגשי. כאשר אנו יכולים לסמוך על גופנו אנו חשים בטוחים ומוגנים. תפקוד חשוב נוסף של מערכת זו הינה איזון רמות העוררות שלנו. כאשר רמת העוררות נמוכה ביכולת המערכת להרימם, ולהפך. היכולת להירגע ולהיות במיקוד מושגת לאחר הענקת שפע הזדמנויות לעסוק בפעילות כנגד התנגדות (מתיחות, הרמת משאות, קפיצה על טרמפולינה, הדיפת קיר ). אפשרו זאת לילדכם טרם הכנת שיעורי בית ועל ידי כך השיגו איכות ביצוע גבוהה יותר. מה קורה בגוף כאשר מערכת זו אינה פועלת בצורה תקינה? ילד זה יתקשה לפרש תחושות באשר לתנוחה או תנועה של גופו. קושי זה ישפיע על התנהגות ורגשות בלתי מאוזנים. ילד זה עשוי להיות מסורבל ולחוש תסכול בקלות. הוא עשוי להפעיל לחץ רב/ מועט מדי בעת כתיבה, להיאבק בניסיון לסובב ידית, להפגין קושי רב בכפתור בגדיו או שריכת נעליו, לאכול כאשר סביבתו מתלכלכת, או להתקשות בביצוע חיתוך בסכין וחפצים עלולים לרב להישמט מידיו. משום מודעות הגוף הירודה צריך הילד להשתמש בעיניו כדי לחוש ולדעת מה גופו עושה. "הילד עשוי להתמלא פחד כאשר הוא נע בחלל, משום שיציבתו חסרה יציבות, ומשום שכל תנועה חדשה ותנוחה חדשה מבהילות אותו, הוא חסר בטחון רגשי" ("הילד הלא מתואם", קרול סטוק).
- מערכת השמע (אודיטורית):
מסרים המתקבלים מקולטנים הנמצאים באוזן הפנימית, לגבי קולות, דיבור, היכולת לקלוט, להבדיל, לעבד ולהגיב לקולות וצלילים בצורה תקינה. מערכת השמע האודיטורית מתפתחת בעובר כבר בין השבועות 6 – 8 ברחם. היכולת של העובר להאזין לעולם שבחוץ מתפתחת בשליש השני של ההריון. העובר מתחיל להבחין בצלילים, כבר בשבוע 14 להיריון ושמיעתו מתפתחת עד השבוע ה 24 . למעשה, הרחם עשירה בצלילים והעובר חשוף לכל הרחשים שנמצאים ברחם: קולות זרימת הדם בכלי הדם, פעימות הלב של האם, קולות ממערכת העיכול ותנועת מעיי האם. העובר שומע את קולה של אמו ומתהווה יכולתו לזהות מקור הקול. מערכת השמע והמערכת הווסטיבולרית פועלות יחדיו ומעבדות תחושות של תנועה וקול. השפעת האוזן על ההתפתחות הפיסית היא רבה וחיונית לשמיעה, שיווי משקל, קאורדינציה בילאטרלית, נשימה, דיבור, דימוי עצמי, מערכות יחסים חברתיות וללמידה. חוש השמע מתחיל כמתגונן בזמן בהלה מרעש בלתי צפוי, בהדרגה, המוח מפתח יכולת לוויסות התחושה ומאפשר הנאה מהצליל או הגנה. בהמשך מתפתחת היכולת להקשיב (עם מיומנות זו איננו נולדים אלא זוהי יכולת נרכשת), לאתר ולהבין מהו מקור הקול/צליל ומתפתחת הבחנה אודיטורית מורכבת. מרכיב ההבחנה מתפתח תוך כדי התנסויות שונות.
- מערכת הטעם (האוראלית):
מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים על הלשון, הקשורים ביכולת לקלוט, להבדיל, לעבד ולהגיב למסרים בתוך הפה. בלוטות הטעם של העובר מתפתחות כבר בשנים עשר השבועות ברחם, מפותחות היטב בתחילת השליש השני להריון. מחקרים מראים כי תינוק טרם לידתו יגביר או יאט את תנועות הבליעה שלו בהתבסס על הטעמים במי השפיר.
- מערכת הריח:
מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים במעברי הנחיריים ובחלל האף, הקשורים ביכולת לקלוט, להבדיל, לעבד ולהגיב לריחות שונים. קליטת ריחות מופיע כבר בשבוע הרביעי לחיי העובר ומתפתחת היטב במחצית ההריון. העובר מסוגל להריח באפן טבעי את נוזל השליה המכיל מגוון גדול של חומרים ריחניים.
- מערכת הראות (ויזואלית):
מסרים המתקבלים מקולטנים ברשתית העין, הקשורים בראייה, ביכולת לקלוט, לעבד ולהגיב למה שרואים. העדויות המוקדמות ביותר לקיום מערכת הראייה מופיעות חודש לאחר תחילת ההריון. היכולת של הרך הנולד לעבד מידע חזותי מושלמת חודשים ספורים לאחר לידתו. אין לבלבל בין הראות לראייה שהיא רק חלק מן הראות. כושר הראייה הינו מצב נתון ובהכרח תנאי מוקדם עבור הראות. איננו יכולים ללמוד לראות. היום, הראות היא חוש דומיננטי לאדם להתמצאות באשר למקום בו הינו נמצא ומה קורה בסביבתו. הגירוי המעורר את הראות הוא הגירוי החיצוני של האור. עם האור אין לנו קשר פיזי בשונה מהגירוי של המגע, הגירוי הווסטיבולרי או הגירוי הפרופריוספטיבי. בראות, בשונה מהראיה, אינה מיומנות שנולדים עמה, אלא כזאת שאנו מפתחים באמצעות התנועה. כאשר אנו נעים סביב, מחליפים כיוון ותנוחת גוף אנו מפתחים את כישורי הראות שלנו ועניינו הופכות מתואמות יותר. חוש הראות פועל בתיאום עם חוש המגע והשמע, הטעם והריח: אנו זקוקים לכל החושים על מנת לפתח ראות ולהפך, אנו זקוקים לראות כדי לפתח את החושים האחרים. היכולת לדעת פרטים חושיים רבים אודות מה שאנו רואים, היא תוצאה טובה של אינטגרציה חושית: ניחוח וטעם החלה עוד לפני שנאכל אותה. בחודשי חייו הראשונים של התינוק הוא לומד למקד מבט ולעקוב אחר חפצים. בהמשך ילמד לאמוד מרחק בינו לבין חפצים במרחב, יזהה צבע וצורה ויבחין בין דמויות. מכאן מתפתחת התפיסה החזותית – עיבוד המידע המגיע מחוש הראייה, והיכולת לתיאום עין יד. לעידוד תפקוד חזותי ניתן לילדים משחקי הרכבה, פאזלים, העתקת דגמים וכדרך יעילה להכנה לכתיבה.
דרכי הקלה לאיזון וויסות חושי:
ויסות חושי הינו ליקוי נוירולוגי לפיכך הריפוי אינו באופן מוחלט. בעזרת טיפול נכון, אפשר להסתגל וללמוד לחיות חיים באיכות גבוהה לצד הקושי.
התהליך החושי מתקיים על רצף, כשבקצהו האחד יש לנו "יתר" ובקצהו האחר "תת". כל ילד או מבוגר יכול להיות גם היפרסנסיטיבי וגם היפוסנסיטיבי במערכות חוש שונות. יתכן ילד שיקפוץ מכל מגע קל, אך יהיה אדיש לכאב עמוק. התחושות במערכות השונות יכולות להשתנות במהלך היום ועל פי המצב הרגשי. חוסר עקביות הוא סימן ההיכר של כל תפקוד נוירולוגי לקוי. ההתנסויות החושיות הן דרך של המוח לקבל את הגירוי לו הינו זקוק.
להלן מובאות פעילויות שיכולות לעזור לילד במהלך יומו. הפעילויות מחולקות על פי מערכת התחושה העיקרית הבאה לידי מימוש בכל פעילות, אך בפועל, פעילות אחת מערבת יחד מספר מערכות תחושתיות.
- ההנחיות הינן כלליות, יש להעניק תשומת לב בדרך התבוננות ומעקב אחר תגובה של כל ילד באופן ספציפי.
- יש להתאים את הפעילות לצרכים האישיים על פי הגורמים המסבים הנאה, רגיעה ומשפיעים לטובה על כל ילד.
- פעלו במרחב בטוח ומוגן אך יחד עם זאת מאפשר.
פרופריוצפטיבי:
* לחיצות עמוקות לשרירים ולמפרקים.
* עטיפת הגוף בשמיכה כבדה והדוקה.
* הליכה
* נשיאת שקיות עמוסות מצרכים/ חפצים .
* דחיפת עגלה כבדה.
* הרמת משקולות/ כדורי כוח.
* אפודי משקל.
* משיכת חבל.
* דחיפת ידיים מהקיר/ זחילה בצורת "מריצה".
* כריות רוטטות.
* חבטות לשק איגרוף/ "נחום תקום".
ווסטיבולרי :
* נדנדה.
* טרמפולינה.
* חבל קפיצה.
* רכיבה על אופניים.
* הטיות לצדדים.
* קפיצות מעל מכשולים.
* זחילה בין רהיטים, פופים, כריות.
* טיפוס על חבלים/ סולמות.
* תלייה על סולם.
* באולינג/ קליעה למטרה/ הקפצת כדור/ כדור רשת/ צלחת מעופפת.
* הליכה על חבלים ( ישרים, מפותלים, מסולסלים).
* הליכה על קורת שיווי משקל.
* בעיטות לשער/ לבלון קשור בסרט.
אוראלי :
* לעיסה יעילה להתארגנות.
* מציצה מרגיעה.
* נשיפה בקשיות בקערת מים/ אמבט.
* בועות סבון.
* ניפוח בלונים.
* כיבוי נרות.
פעילויות טקטיליות:
* הברשה על ידי כפפות וספוגי אמבט.
* עיסוי
* רוח (מאוורר קטן).
* כדורי מעיכה.
* יצירת מאכלים ממרקמי ג'לי.
* לישת בצקים, חימר, פלסטלינה, צביעת באצבעות בצבעי גואש, מריחת חלב נר, עיסת נייר, תמונות מחול צבעוני.
* אמבט חם/ אמבט קצף/ אמבט שמנים.
* משחק בחול ים/ דשא.
* כריות חמות.
* מילוי עציצים ואדניות.
* תיאטרון בובות אצבע מבדים שונים/ מגרביים.
ליישום בהנאה,ומציאת הגישה הנכונה לכל ילד.
הבריכה של ימית מציעה מגוון שרותים: שחיית תינוקות, טיפולי הידרותרפיה, הכנה לכיתה א', לימוד שחייה, פעילות לנשים בהריון ועוד.
אם יש לכם שאלות – נשמח אם תיצרו איתנו קשר !
תגיות:ד"ר ג'ין איירס, הריון, התפתחות העובר, התפתחות התינוק, וויסות חושי, מערכת שיווי משקל, עיבוד חושי