טכניקות טיפול במים

התאוצה שלה זכתה ההידרותרפיה והתפתחותם במרוצת השנים של שיטות טיפול בתחום, נובעות מהתרומה המעצימה ומטיבה שלה למטופלים. ההידרותרפיה קיימת אלפי שנים, אבל רק בשנים האחרונות זכתה להכרה רשמית,התפתחה וזכתה להיכלל בטיפולים הרפואיים המוצעים כיום לציבור הרחב.
יתרונותיה המרובים והייחודיים של ההידרותרפיה מסייעים משמעותית לנזקקים לריפוי.
כל השיטות הפועלות במים מתחברות ליכולת האישית של האדם להגיע מעבר לגבולות העצמי במישור הפיזי, הנפשי והרוחני.

טכניקת באד ראגאז:

במשמעותה "טכניקת הטבעות", פותחה בגרמניה בשנות ה- 30 ע"י ד"ר קנופפר. המטופל שכוב ותמוך ע"י מצופים באזורים הלא פעילים בגופו. התרגילים מנצלים את התנגדות המים ותומכים ביציבה. מטרתו המקורית של הטיפול הייתה לחזק את שרירי פלג הגוף העליון ולהאריך את טווחי התנועה. במהלך השנים השתכללה השיטה ופועלת גם לחיזוק פלג גוף תחתון של המטופל. טכניקה זו מופעלת במישור האופקי והאנכי ונעזרת בעזרת תומכים בצורת טבעות מתחת לצוואר,הגב, המותניים והקרסוליים.

טכניקת הליוויק:

פותחה ב – 1949 בלונדון ע"י גיימס מקמילן, מהנדס הידראולי ומאמן שחייה במקצועו.
בטכניקה זו המדריך והמטופל הינם יחידה בתוך קבוצה, כך שהמטופל זוכה לפעילות גומלין חברתית, באמצעות משחקים ופעילויות במים. המטופל לומד לשלוט בתגובות שיווי משקל ובנשימה. פעילות זו מכוונת לעצמאות מוחלטת של המטופל מתוך התיידדות ובניית אמון עם המים.

טכניקת וואטסו:

הרולד דאל פיתח את טכניקת הוואטסו בארצות הברית בשנים האחרונות. השילוב בין הזן שיאצו, טיפול יפני עתיק ועם עקרונות המים, הוליד את ה"וואטסו". שיטה זו כוללת מתיחות שפותחות חסימות לאורך המרידיאנים. הטיפול מתבסס על שחרור הגוף וביצוע מעברים מכפיפה(Flexion) לפשיטה (Extention) תוך כדי ביצוע רוטציות (Rotation) באיברים השונים.
עיקר הטיפול מתבצע כשהמטופל במצב אופקי, אחוז בזרועות המטפל בתנוחת עובר, ולרוב פסיבי.

טכניקת ג´הארה:

השיטה החדשה ביותר מקרב טכניקות ההידרותרפיה. פותחה על ידי מריו ג'הארה בדרום אמריקה, ומשם הופצה ברחבי עולם. הטכניקה נעשית בציפה מלאה, המטופל פסיבי ובתמיכה של מצוף, המאפשר אחיזה קלה יותר ותמרון נוח יותר של גוף המטופל. באמצעות תנועות מעגליות זורמות ורציפות, המכוונות להתארכות של עמוד השדרה ושחרור הלחץ הבין חולייתי, הגוף חש תחושות של ריחוף והפגת מתחים.הטכניקה מאפשרת הארכת טווחי תנועה, הפגת כאבים ורגיעה מנטאלית, פיזית ורגשית.

טכניקת שאו:

פותחה על ידי סטיבן שאו, שחיין תחרותי וארמונד דה אנגור, פרופסור ללטינית ומוסקאי מחונן, בשנת 1995 כתבו השניים את הספר: "אמנות השחייה" המתאר את שילובה של טכניקת אלכסנדר בשחייה, בהציען כיוון חדש להעשרת פעילותנו במים, תוך פיתוח עצמי וצמיחה אישית. הטכניקה מקנה הרגלי נשימה יעילה במים, עוזרת להתגבר על מחסומים פסיכולוגיים המונעים מאתנו " להרגיש בבית" במים, משפרת ומרחיבה את החוויה במים.

* הטיפול ההידרותרפי מתבצע על ידי אנשי מקצוע שהוסמכו במיוחד לסוג זה של טיפול.
* ההידרותרפיה עשויה לשמש חלק מתוכנית שיקום כוללת או יחידת טיפול נפרדת.
* הטיפול נערך בתוך בריכה מחוממת (32 – 34 מעלות המים),שמותאמת לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.

רקע היסטורי

~ ~ ~ "מימים יימימה" ~ ~ ~

כפי ש" אין עתיד לאדם ללא עבר", כך גם בעולם המים. לפני שאנו ממשיכים להביט שקוף קדימה, הבה ונעיף מבט אחורה. סגולות הריפוי, הטבילה והטיפול במים גלומים בשחר ההיסטוריה. שורשי ההידרותרפיה וגישות השיקום, כפי שהן מוכרת לנו היום, נטועות בעת העתיקה במכלול תרבויות שונות.

אנו כבני האדם חוזרים ומגלים את קסמם מלא החן של המים. ועם כבר היסטוריה, ובין עמנו אנו יושבים אז הינה שלינו פנינה מהתורה " ורוח אלוהים מרחפת על פני המים" (בראשית א, 2). הפסוק מתאר את המצב טרום בריאת העולם, המים היוו את היסוד הקדום ביותר. אלמנט המים נתפס כאלמנט של ראשוניות, טוהרה, והתחדשות. המים בגופנו (זרם הדם, מי השפיר ברחם, מיצי העיכול בקיבה, מערכת השתן והכליות) מהדהדים בתוכנו את כוחות הבריאה ולפיכך אוצרים בתוכם את אנרגית הריפוי.

תאלס, אחד משבעת חכמי יוון העתיקה, פילוסוף ומדען יווני, אשר ביסס את מסקנותיו על התבוננות ומחשבה (ולא על ניסויים חוזרים כמו בימינו) היה, כנראה, הראשון שהגה את רעיון אחדות העולם, המושתת על עקרון הראשית שאותה זיהה כמים. המים הם היסוד המתמיד בכל השינויים, והאדמה עצמה צפה על- פני המים. תאלס טען כי המים הם ראשית כל הדברים.

היפוקראטס, רופא יווני, "אבי הרפואה המערבית" ומחבר שבועת הרופאים, האמין בגישה טיפולית המתבססת על "כוחות המרפא של הטבע". הטיפול ההיפוקראטי היה עדין ושם דגש רב על הבטחת ניקיון: לחיטוי פצעים שימשו מים או יין נקיים ותו לא; בנוסף הוא השתמש הרבה במים לצורכי ריפוי והבראה, והאמין בצום לבריאות המשולב עם שתיית מים מרובה.

סופרים יווניים סיפרו כי גם במצרים היו רופאים רבים אשר רפאו מחלות בעזרת המים. המחזאי והסופר אוירפידס חי במאה ה – 5 לפנה"ס חלה במסעו במצרים ונרפא על ידי טיפול במים. במחזה היווני "איפיגיניה מטאוריס" הוא כתב:" המים מרפאים כל מחלות האדם".

חשיבות גדולה יחסו הרומאים למים לחיזוק והבראת גופם. אסקלפיאדס, רופא רומאי בעל מוניטין שנחשב לגדול רופאי הנשים של העולם העתיק, ריפא באמצעים טבעיים ופשוטים כגון: רחיצות קרות וחמות, ותארו אותו כ"רופא המרפא במים קרים".

אוגוסטוס הקיסר הרומי נרפא ממחלת כבד קשה על ידי טיפול במים, לאחר שכל שאר הטיפולים לא הועילו.

היוונים אף תמכו בטבילה במעיינות טבעיים להגברת חיוניות הגוף. בתי המרחץ היוו חלק מהתרבות האנושית בעידנים הקודמים.
המרחצאות הראשונים היו מעיינות חמים שנוצרו באופן טבעי כתוצאה מפעילות געשית. בתחילה כיסו אותם בני האדם ביריעות עור, ורק מאוחר יותר ניבנו מבני קבע. בעדויות ישנם אזכורים כי קליאופטרה הוסיפה למים תה להרגעה, צמחים ושמנים.

האינדיאנים בנו אמבטיות ריפוי להורדת חום. היוונים, והרומאים הביאו את בתי המרחץ לדרגת שכלול ופאר. בחפירות ארכיאולוגיות בעיר המינואית קנוסוס שבכרתים (1500 לפנה"ס) התגלו שרידים של בתי מרחץ. בימי האימפריה הרומית הפך בית המרחץ לחלק חשוב מן התרבות ובתי מרחץ מפוארים הוקמו בכל רחבי האימפריה ונקראו "טרמאה".

בישראל קיימות עתיקות ארכיאולוגיות של בתי מרחץ במקומות רבים כמו בית שאן, קיסריה, חמת גדר ומצדה, שם בנה לעצמו המלך הורדוס ארמון מפואר עם בריכות מים קרים וחמים.

כמו כן, נודע בית המרחץ התורכי הנקרא: "חאמאם", וה"סנטו" השכונתי היפני, בו נחתמים חוזים עסקיים ומשמש כמקום לאתנחתא ומנוחה לאחר יום עבודה ארוך. וכמובן המקווה היהודי המשמש לטבילה, להיטהרות רוחנית וללידה מחדש.

ממצאים ארכיאולוגים מלמדים שלאורך דורות, שימשה תרבות המרחץ מעבר לפונקצית הניקיון גם לצורך הנאה, התרגעות, היטהרות דתית ולטקסים שונים.

בימי הביניים נבנו בריכות ריפוי באירופה, סביב למעיינות חמים כדוגמת: Beden-Beden בדרום גרמניה, ו-Bath באנגליה.

עקרונות הטיפול המודרני במים נוסד באנגליה ב – 1930 ע"י הצלב האדום.

במאה ה – 19ב – Bad Ragatz שוויץ, התפתח המקור העיקרי לבית מרחץ רפואי – טיפולי ועל שמו נקראת שיטת הטיפול Bad Ragaz Ring Method.

במי אנו מטפלים

קבוצות הידרותרפיות:

האפקטים התראפוייתים של המים מסייעים לטיפול ושיקום במגוון רחב של סימפטומים ומצבים, החל מגיל הינקות ועד האוכלוסייה הבוגרת:
בתינוקות: עיכוב התפתחותי, חולשת חגורת כתפיים, היפוטוניה וגמישות יתר, היפרטוניה, טורטוקוליס, א – סימטריה התפתחותית.
בילדים: סרבול מוטורי, קשיים בקאורדינציה, דיספרקציה, לקוי יציבתי, אבחנות קשב וריכוז, לקויים באינטגרציה ובוויסות החושי, עיכוב התפתחותי נרחב ואוטיזם. פגיעות נוירולוגיות, נכויות, שיתוק מוחין, תסמונת דאון, פיגור שכלי, אסטמה ובעיות נשימה.

" מלידתו נושא האדם את כוח הכבידה על כתפיו. הוא מחובר לאדמה. אבל האדם צריך לרדת מתחת לפני המים ואז הוא חופשי. מוצף על ידי המים הוא יכול לעוף לכל כיוון – למעלה, למטה ולצדדים פשוט על ידי הנעת הידיים. מתחת למים האדם הופך להיות למלאך ראשי". ( ז'אק איב קוסטו, מוכר כ " אבי הצלילה המודרנית", חוקר שעסק בבדיקת השפעת סביבה מימית על תפקוד גוף האדם").

אודות ומטרות

" דגים לא שורקים וגם לי מגבלות" ( מתוך הספר "הטאו של פו")

"בואו נמצא דרך היום,
היכולה לקחתנו אל מקומות אחרים –
לכו באותה הדרך,
דרך שהיא כמים זורמים.

בואו נותיר מאחור
את הדברים הטפלים, ונהפוך
את חיינו
לפרקים יותר חשובים.

בואו נהיה סבלנים,
בואו ננסה למצוא
מה החיים האמיתיים מציעים.
ואז, ייתכן, יישוב ויזדמן
מה ששכחנו לפני עידן ועידנים.
כמו חבר, שתמיד עוזר,
זה יסייע לנו בדרכנו קדימה, לפנים.

השמש גבוהה, הדרך רחבה,
והיא מתחילה במקום בו אנו עומדים.
אין היודע עד היכן היא מגיעה,
כי הדרך ממשיכה לעולמים.

היא ממשיכה הלאה,
מעבר למה שחושבים;
היא זורמת
הלאה,
הלאה כמים השוצפים. "

בפילוסופיית הטאו המים הנעים מהווים סמל לזרימה, איזון, לשינויים התמידיים של טבע החיים ולהרמוניה.
" אין בעולמנו דבר רך מן המים, אך אין טוב מהם בהתגברות על הקשה ".
עוצמתם של המים בתכונותיהם הנפלאות: קלילותם, שקיפותם, קצבם, תנועתם המתמדת, תמיכתם, שאיפתם לאיזון וכוחם להשוות, יכולתם לחלחל לרבדים העמוקים ביותר בתוכנו, ורכותם הממיסה כאב ומחסומים.
הבנה ומודעות זו מהווה הזדמנות עבורנו להיות מודעים לעצמנו, לבקש לטפל במגבלותינו, לרפא את פצעינו ומכאובינו. דרך המים פותחת אפשרות לגילוי עצמי, לצמיחה אישית ולהעצמה.
המים מהווים שער לריפוי, שהרי שני שליש מגוף האדם מורכב ממים. המים הם מקור חיינו – בלעדיהם נחדל להתקיים. המים מזינים אותנו בהיבטים הפיזיים, הרגשיים, הנפשיים והרוחניים.

הגדרה:
בשנת 1986 הוגדרה ההידרותרפיה כתכנית טיפול בבריכה, המיועדת לאדם מסוים, במטרה לשפר את תפקודו בכל תחומי החיים. הטיפול מועבר על ידי מטפלים מוסמכים בתוך בריכה מחוממת שתוכננה במיוחד להידרותרפיה.
בטיפול במים קיים שימוש באפקט הטבילה במים, בדר"כ בשילוב עם תרגילים טיפוליים הניתנים באופן שיטתי.

ב"בריכה של ימית" אנו מזמינים אתכם להיות כטיפה בים, לחוות את העומק והפוטנציאל האינסופי של טיפול וריפוי בדרך המים, המאחדת בין גוף לנפש.

מסרים מהמים:

כיום, דרכי הריפוי ותראפיות המים מהסוגים השונים, יצרו אהדה רחבה בקרב קהל המטופלים העשיר, הפיקו הד והפכו פופולאריות בכל רחבי העולם. מרכזי הידרותרפיה וספא מהווים מרחב אופטימאלי לבריאות, שיקום והחלמה. כל זאת מתקיים הודות לתכונות הממשיות של המים הזורמים.
מחקרים מצאו כי מראות וקולות של נהרות או אגמים יוצרים מרחב לרגשות חיוביים; שהיה בקרבת הים או פלגי מים מעשירה ביוניים שליליים, שהוכחו כבעלי השפעה חיובית על המוח ועל גוף האדם. הצליל והקול המופקים מהקשבה לרחשי המים יוצרים תדר עצבי חיובי במוחנו.
לפיכך, בזמן הטיפול במים בשילוב בין המערכת הויזואלית (ראיה), המערכת האודיטורית (שמיעה) והמערכת התנועתית חושית של גופנו, יפיקו גלי המוח תדרים בטווח גלי אלפא (האיטיים יותר 8 – 13 פולסים חשמליים לשנייה), אותם גלים המופקים במוחנו בזמן רגיעה או מדיטציה.(לעומת זאת, פעילות קוגניטיבית מפעילה את המוח במהירות גבוהה יותר, טווח גלי הביתא 14 – 35 פולסים חשמליים לשנייה, טווח זה משמש את האדם במצבי "לחימה או בריחה").
המים הינם חומר מופלא ומיוחד במינו, על ידי הבנת איכות תנועת גופנו במים, נוכל להבין את מהותנו אנו.
בשהייה בתוך המים קיים פוטנציאל ריפוי עצום של כוחות חיים ראשוניים – צלילה למעמקי הרחם כמיקרוקוסמוס של היקום ושלנו כאורגניזם חיים.
לסיום, בעידן המחשב והאינטרנט יש משמעות מיוחדת לגילויי תנועה של גופנו, ובמים בפרט.
במים כל אחד יכול להטיב עם עצמו.

סגולות הריפוי של המים:

- מודעות למערכת הנשימה והשלכותיה לאיזון הגוף; מסוגלות לנשימה עמוקה ומלאה, קלה וחופשית וויסות זרימת האוויר אל הריאות. יצירת פוטנציאל לדפוסי נשימה יציבים וקצביים.
- עידוד לפעילות תקינה במערכות הגוף, חילוף חומרים, ניקוז רעלנים, המרצת נוזלים פנימיים וזרימת דם יעילה.
- חיזוק מערכת השלד, תוספת חיוניות והזנה של גמישותה. חינוך מחדש לפעולה של השרירים.
- סיוע בשיכוך כאבים וריפוי השרירים.
- שמירה או הגדלת מגוון התנועות של הגוף על ידי הגדלת טווחי תנועה במפרקים.
- שיפור תגובות שיווי משקל ויכולת תיאום וקואורדינציה.
- התגברות והרפיה מפחדים וחרדות מודעים ובלתי מודעים.
- הקשבה למקצב הפנימי של הגוף, וויסות לחצים להשגת מיקוד ורגיעה, הרפיה ושחרור.
- טיפוח הביטחון והדימוי העצמי.
- פיתוח העצמאות ושיפור במצב הרוח.
- פעילות בבריכה כרוכה בהנאה ובתחושת הצלחה. הבריכה אינה מקום טיפולי מובהק! זוהי סביבה צבעונית, חברותית ומלאת חיות, התורמת לתהליכים לימודיים חווייתיים.